欧博官网מדריך מקיף לתסמינים, סוגים, אבחון ושיטות טיפול
מה חשוב לדעת על הפרעות חרדה?
1.
2.
3.
4.
5.
6.
7.
8.
9.
10,
11.
12.
״החרדה נולדה ממש באותו רגע בו נולדה האנושות.
מכיוון שלעולם לא נוכל לשלוט בה, נצטרך ללמוד לחיות איתה -
ממש כמו שלמדנו לחיות עם סערות... ״
-- פאולו קואלו
מה ההגדרה של חרדה?חרדה מוגדרת כהפרעה נפשית שכתוצאה ממנה סובל האדם מכמה קשיים, שמתבטאים בתסמינים גופניים, פסיכולוגיים, קוגניטיביים ואחרים, שבבסיסם תחושת פחד עזה ומשתקת.
חרדה שונה מפחד. היא כוללת תסמינים שמופיעים בהיעדר כל איום מבחוץ, או כאשר הסימנים של החרדה מוגזמים במידה רבה לנוכח האיום המציאותי. הסימפטומים מגבילים את מהלך חייו התקין של האדם ופוגעים בו. החרדה עלולה להיות מלווה במחשבות מטרידות, ולרוב היא יוצרת מודעות מוגברת לסכנה גופנית או פסיכולוגית.
אנשים החשים חרדה כללית מניחים הנחות המובילות אותם לפרש טווח רחב של מצבים כמאיימים.
החרדה ממקדת את תשומת לבם בהיבטים של העולם אותם הם תופסים כמסוכנים וכך מתחזקת התשתית החרדתית.
למרות שמטרתה המקורית של החרדה היא לשרת צרכים הישרדותיים, העניינים משתבשים כשמנגנון ההתרעה מודיע על סכנת שווא, כאשר מבחינה אובייקטיבית הסכנה אינה קיימת, או שהיא קיימת במידה מועטה.
במאמר זה נדון בתיאור הפרעות החרדה, סוגים, סימפטומים ואבחון.
ניתן לקרוא מאמר נפרד על טיפול בחרדות, בו אנו מתמקדים בטיפול התנהגותי קוגניטיבי (CBT), שנחשב לטיפול קו ראשון להתמודדות עם הפרעות חרדה.
סוגים של הפרעות חרדה לפי DSM-5 הפרעות חרדהמבחינת סיווג אבחוני, DSM-5 ו-DSM-5-TR (העדכון של 2022) מתייחס למספר הפרעות חרדה:
המתמודד עם אגורפוביה חושש ממצבים אלה בגלל מחשבות על הקושי להימלט או שלא תהיה לו עזרה זמינה במקרה של פיתוח תסמינים דמויי פאניקה או סימפטומים אחרים, בלתי נמנעים או מביכים. מצבים אלה כמעט תמיד מעוררים פחד או חרדה והם נמנעים לעיתים קרובות מהם או דורשים את הנוכחות של אדם נוסף.
הפרעות הקשורות לטראומה ואירועי סטרס / דחק אחריםה-DSM-5 הוציא את תחום הפסיכוטראומה מהסיווג של הפרעות חרדה, תוך שהקדיש קטגוריה אבחונית חדשה - טראומה והפרעות לחץ קשורות (Trauma and Stressor-related Disorders).
הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות והפרעות קשורות (OCRDs)כמו בטראומה, ה-DSM-5 הוציא את ההפרעות האובססיביות-קומפולסיביות (OC) מהסיווג של הפרעות חרדה, אולם הקדיש להן קטגוריה אבחונית חדשה.
הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות והפרעות קשורות כוללות:
קראו מאמר מורחב על גורמים וסיבות לחרדה <
* המהדורה המעודכנת של DSM-5-TR הוסיפה את ה- Obsessive-Compulsive and Related Disorders - OCRD, שזכה בז׳רגון המקצועי לשם הפרעות הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי.
תסמינים של חרדה תסמינים גופנייםלא תמיד קיימת מודעות מלאה לתסמינים הגופניים של חרדה ולעיתים חלקם מורגשים ואחרים פחות.
הסימנים הסומטיים של חרדה מתבטאים באקטיבציה מהירה ועוררות-יתר מתמשכת של המערכת הסימפתטית וההורמונלית:
הזעה.
הסמקה.
האצת דופק ונשימה.
כאבי ראש.
חוסר תאבון.
פעילות מעיים מוגברת.
אי נוחות בבטן.
אנרגיה גבוהה.
דריכות.
כאבי שרירים.
קשיי שינה.
בהפרעות פאניקה או פוביות ספציפיות, התגובה המיידית תתבטא בעוררות של המערכת הסימפטטית.
בהפרעת GAD תהיה עוררות יתר ארוכת-טווח כולל פעילות הורמונלית מוגברת קבועה (למשל, עודף קורטיזול).
תסמינים קוגניטיביים תסמינים רגשיים וחוויתיים
עלייה במצוקה הרגשית.
הרגשה כללית רעה.
חוסר אונים.
חוויית חוסר יכולת.
תחושת חוסר שליטה.
איום.
בדידות.
תסמינים התנהגותייםחרדה מתבטאת בתגובות התנהגותיות לא אדפטיביות, כמו:
קצת על חרדות במספרים ניתן ללמוד בטבלה זו, ו/או לדלג למאמר מיוחד שלנו על נתונים ושכיחות של הפרעות חרדה:
הפרעת חרדה מסבה דאגה ודריכות מתמדת, אבל היא עלולה גם לפתח או להחמיר מצבים נפשיים וגופניים אחרים.
הנה כמה סיבוכים של חרדה שאוששו במחקרים:
דיכאון.
התמכרות.
בעיות שינה.
בעיות עיכול או מעיים.
כאבי ראש וכאבים כרוניים אחרים.
בדידות ובידוד חברתי.
בעיות בתפקוד בבית הספר או בעבודה.
איכות חיים ירודה.
אובדנות.
איך מאבחנים הפרעות חרדה?אם הגעתם למסקנה שאתם סובלים מחרדות, או שאתם שומעים זאת מהסביבה הקרובה, מומלץ לפנות לרופא המשפחה כדי לשקול יחד טיפול מתאים.
הרופא יבחן יחד אתכם את התסמינים ויסקור את ההיסטוריה הרפואית לאורך החיים.
למרות שאין בדיקות מעבדה ספציפיות שיודעות לאבחן הפרעות חרדה, סביר שתעברו כמה בדיקות רפואיות בסיסיות, שמטרתן לשלול מחלות גופניות שעלולות להיות המקור לתסמיני החרדה. לאחר מכן יועברו שאלונים, ראיון קליני ואולי גם אבחון פסיכודיאגנוסטי.
שאלונים לאבחון חרדה
Severity Measure for Generalized Anxiety Disorder עבור מבוגרים, ועבור ילדים בנפרד. מדד של 10 פריטים.
(Panic disorder: PDSS (Panic disorder severity scale: מדד של 10 פריטים, בוחן את דרגת החומרה של מחשבות, רגשות והתנהגויות קשורות PD.
(Specific phobia: SMSP (severity measures for specific phobia: מדד של 10 פריטים הבוחן את דרגת החומרה של מחשבות, רגשות והתנהגויות הקשורות ל-SP.
שאלונים ספציפיים עבור פוביות שונות תחת פוביות ספיציפיות, כמו AQ- Acrophobia questionnaire, BISS – Blood-Injection symptom scale, CGCQ – Claustrophobia Situation questionnaire ועוד.
האם חרדה מחמירה עם הגיל?ילדים, מתבגרים ובני הגיל השלישי סובלים יותר מתסמינים גופניים של חרדה.
אבל בהתייחסות רחבה יותר על חרדה, ידוע שאנשים נוטים לחוות רמות נמוכות יותר של חרדה ככל שהם מתבגרים.
התופעה של הפחתת החרדה עם התקדמות הגיל הוסברה עד לאחרונה במעורבות נמוכה יותר של מבוגרים ברגש שלילי בגלל הפחתה קוגניטיבית.
לפי הסבר אחר, בני אדם מפתחים עם השנים מיומנויות יעילות יותר בוויסות רגשות.
כיום הכיוון קצת יותר נוירולוגי ומייחס הפחתה בחרדה נטייתית לתהליכים אוטומטיים:
למשל, מחקר הדמיית מוח מצא כי אנשים מבוגרים מהירים יותר לזהות, לעבד ולהגיב לרגשות שליליים (Chaudhary et al, 2023).
האם בכי הוא ביטוי של חרדה?בעקבות חרדה יכולים להופיע סימפטומים של דאגה, חוסר מנוחה ומתח.
לעתים קרובות חרדה מגיעה ביחד עם דיכאון, למרות שמדובר בשתי בעיות נבדלות.
בכי, בעיקר כאשר הוא מופיע על רקע שגרתי ומופרז עשוי להיות סממן לדיכאון.
בואו נשמע מה יש לפרדי והנטשות להציע על הבוקר:
טריגרים שמעוררים חרדה בעיות בריאותאבחנה בריאותית מדאיגה או קשה, כמו סרטן, בעיות לב או מחלה כרונית, יכולים להיות טריגר לחרדה וגם להחמיר אותה.
הסוג הזה של טריגר הוא מאוד חזק בגלל התחושות המידיות והאישיות שהוא מייצר.
אחרי הכל, אנחנו נוטים להאמין יותר למראה עיניים ומה שנחווה אצלנו כגופני מתחבר להתנסות אמיתית ממקור ראשון.
אפשר לעזור להפחיד חרדה שנגרמת מבעיות בריאות ע״י גישה פרואקטיבית והוליסטית מול הרופא המטפל. אפשר גם לדבר עם איש/ת מתחום בריאות הנפש כדי ללמוד לנהל את הרגשות והתחושות שקשורים לאבחון.
תרופותחלק מתרופות המרשם והתרופות ללא מרשם יכולות להיות טריגרים לסימפטומים של חרדה, כי הרכיבים הפעילים שלהן עלולים לגרום למטופל להרגיש מוטרד או חולה. התחושות האלה יכולות להפעיל סדרה של אירועים בנפש ובגוף שעלולים להוביל לסימפטומים נוספים של חרדה. בין התרופות שיכולות לעורר חרדה: גלולות למניעת הריון, תרופות לשיעול וגודש ותרופות להורדת משקל.
דברו עם הרופא שלכם ולמדו מה עושות לכם התרופות, ובמקביל חפשו אלטרנטיבה שלא מעוררת חרדה או מחריפה את הסימפטומים.
שימוש בחומרים מעורריםהרבה אנשים מסתמכים על כוס הקפה של הבוקר כדי להתעורר, אבל קפאין יכול להיות טריגר לחרדה או גורם להתקף חרדה.
אנשים עם התקפי פאניקה והפרעת חרדה חברתית רגישים במיוחד לאפקטים מייצרי החרדה של קפאין. חשוב לציין שכל החומרים עם הסיומת ״אין״ נחשבים למעוררים ועלולים להוות טריגר למי שרגיש לחרדה, בעיקר חרדה גופנית (ריטלין, ניקוטין, קוקאין ועוד).
צמצמו את צריכת הקפאין וגוונו עם מדי פעם תחליפים.
דילוג על ארוחותכשאנחנו רעבים, רמת הסוכר בדם צונחת וזה מוביל לרעד בידיים ולבטן מקרקרת, מה שעשוי להיות גם טריגר לחרדה.
ארוחות מאוזנות חשובות מהרבה סיבות, והן מספקות אנרגיה ומזינות, אבל אם אתם לא יכולים לפנות זמן ל-3 ארוחות ביום, חטיף בריא הוא דרך מצוינת למנוע ירידת סוכר, תחושת עצבנות או חרדה. תזכרו שאוכל יכול להשפיע על מצב הרוח.
חשיבה שליליתהנפש והגוף אחד הם וזה נכון גם במקרה של לחרדה. כשאתם מודאגים או מתוסכלים, המילים שאתם אומרים לעצמכם יכולות להיות טריגר לתחושות מועצמות של חרדה. אם אתם נוטים להשתמש בהרבה מילים שליליות כשאתם חושבים על עצמכם, יועיל לכם ללמוד איך למקד את השפה והתחושות מחדש. עבודה עם מטפל יכולה להיות מועילה להפליא בתהליך הזה.
דאגות כלכליותפחדים כלכליים לגבי הלוואות, השקעות ופרנסה יכולה לעורר חרדה.
גם חשבונות לא צפויים שנוחתים עלינו הם טריגר.
כדי ללמוד איך לנהל את הסוג הזה של טריגרים אולי תצטרכו אולי עזרה מקצועית פיננסית, שיעזור לכם להכניס את החיים הכלכליים לתוך קובץ אקסל מוקפד. התחושה שיש לכם ליווי והדרכה בתהליך יכולה להקל על הדאגות.
מפגשים חברתייםאם חדר מלא באנשים זרים לא נשמע לכם כיף, אתם לא לבד. אירועים שדורשים סמול טוק או אינטראקציה עם אנשים שאתם לא מכירים עלולים להיות טריגר, מה שיכול להיות מאובחן כחרדה חברתית. כדי לעזור להקל על הדאגות או אי-הנוחות, אפשר להגיע יחד עם מישהו שאתם מכירים, אבל גם חשוב לעבוד עם איש מקצוע כדי לאמץ מנגנוני התמודדות שיעזרו לנהל את האירועים האלה בטווח הארוך.
קונפליקט בין-אישיבעיות במערכות יחסים, ויכוחים או אי-הסכמות יכולים להיות טריגר לחרדה או להחמיר אותה.
אם עצם העימות הוא הטריגר, כדאי ללמוד אסטרטגיות לפתרון קונפליקטים. כדאי גם לדבר עם מטפל כדי ללמוד לנהל את התחושות שהקונפליקטים מסבים.
לחץ נפשיסטרסורים יומיומיים, כמו פקק תנועה או להחמיץ את הרכבת, יכולים לגרום חרדה לכל אחד.
אבל מתח כרוני או ארוך טווח יכול להוביל לחרדה ארוכת טווח ולהחמיר סימפטומים ובעיות בריאות אחרות.
מתח יכול גם להוביל להתנהגויות כמו דילוג על ארוחות, צריכת אלכוהול ושינה מועטה, שגם כל אחד מהם יכול להיות טריגר או להחמיר חרדה.
טיפול ומניעת מתח דורש לעתים קרובות ללמוד מנגנוני התמודדות.
מטפל יכול לעזור לכם ללמוד ולזהות את מקורות המתח שלכם ואיך להתמודד איתם כשהם מציפים או בעיתיים.
אירועים ציבוריים או הופעותמצגת בעבודה או שיחה עם הבוס, הופעה, תחרות או סתם להקריא בקול זה טריגר נפוץ של חרדה.
אם העבודה או התחביבים שלכם דורשים כאלה, הרופא או המטפל יכול לעבוד אתכם על לימוד דרכים שיעזרו לכם להרגיש יותר בנוח בסיטואציות כאלה. גם חיזוק חיובי מחברים או קולגות יכול לעזור להרגיש יותר נינוחים ובטוחים בעצמכם.
טריגרים כסיגנלים אישייםלפעמים יהיה קשה לזהות את הטריגרים האלה, אבל מומחה לבריאות הנפש ידע לעזור לכם בזה. הטריגרים האלה יכולים להתחיל אפילו בריח, במקום או בשיר מסוים. טריגרים אישיים מזכירים לכם במודע או שלא במודע זיכרון רע או מאורע טראומטי שקרה לכם. אנשים עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) הרבה פעמים חווים טריגרים לחרדה מהסביבה. זיהוי טריגרים אישיים יכול לקחת זמן אבל זה חשוב כדי שתוכלו ללמוד להתגבר עליהם.
הסבר פסיכואנליטי לחרדההראשון שהתייחס לניסיון להסביר חרדה וגם טבע את המושג הוא פרויד: הוא ראה בחרדה סוג של נוירוזה; התגובות הרגשיות מבחינתו חולקו לנוירוזה ופסיכוזה וביטאו קונפליקט לא מודע.
חרדה, על פי המודל הפסיכואנליטי של פרויד, היא סימפטום לקונפליקט פנימי לא מודע, חרדה מפני פריצה של חומר רגשי – דחפים מיניים או תוקפניים – אל המודע, אל האגו. על האנליטיקאי, לפי פרויד, לחפש את החרדה - מציאתה היא הזדמנות טיפולית להפוך את הלא מודע למודע ולקדם ריפוי אנליטי.
המתח בין הצרכים שהוא הגדיר, בא לידי ביטוי בשיתוק היסטרי. לדוגמא, יש דיסוציאציה שמאפיינת חלק מהמטופלים שראה, אשר באה לידי ביטוי בסימפטום היסטרי המתבטא בשיתוק היד. על פי פרויד זו נחשבת "התקה", הזזה, של הקונפליקט מחומר רגשי בלתי ניתן להכלה לסימפטום גופני היסטרי. על פי הגישה הדינמית, הפחד מהאיסור על צרכים מיניים והצורך ההתנהגותי לאונן מתנגשים זה בזה ואז זה מועתק אל היד ומשתק אותה. האיבר בגוף בו יש את השיתוק או הפגיעה הוא זה שיכול לרמוז לנו על התכנים הנמצאים באדם. על פי פרויד, זה לא סתם שהאדם יפתח הפרעת חרדה כללית לעומת פוביה ספציפית מחיות. נוכל להבין את מקור החרדה אם ננסה לצלול לתוך הקונפליקטים המעסיקים את האדם.
על פי גישת יחסי אובייקט , חרדה נובעת מהעדר או חסך בסביבה מגדלת, מזינה ומיטיבה. מלאני קליין התייחסה לחרדה כהיבט המרכזי ביותר בחיינו הנפשיים: עם הולדת התינוק נולדת גם החרדה, שנוכחותה אימננטית לדחפים התוקפניים שאנו חווים מבפנים. הקלייניאנים אינם שואלים אם יש או אין חרדה, אלא באיזה סוג חרדה מדובר וכיצד אנחנו מתמודדים איתה. החרדה היא אפקט מרכזי. גם פסיכופתולוגיה, הפרעות נפשיות, מבחינתה של קליין אינה עניין של איכות אלא של כמות- כולנו סובלים מאותם קשיים, השאלה היא באיזו 'כמות חרדות' ואיזה ארסנל של יכולות יש לנו כדי להתמודד.
דונלד ויניקוט טען כי חסך סביבתי כזה משפיע על הדיאדה של אם-תינוק: "אם לא טובה דיה" מתקשרת עם תינוק שלא הפנים דמות מרגיעה שתנסוך בו ביטחון קיומי יציב. כתוצאה מהחסך, לא הופנמה אצלו היכולת הקריטית להרגעה עצמית ולהתמודדות עם החרדה. הטיפול, בגישה זו, יתמקד בקשר בין המטפל למטופל באמצעות הפנמת המטפל כדמות מרגיעה.
בגישות הטיפול הדינמיות קיימות אבחנות שונות מה- DSM. למעשה, הגישה הפסיכואנליטית מתארת ארבעה מקורות לחרדה (Feigelson, 1993):
חרדה מפני אובדן האובייקט – מוכרת גם כחרדה נטישה. מופיעה אצל אנשים שלא השיגו 'קביעות אובייקט' וכל עזיבה נחווית כאובדן והרס מוחלט של הקשר. כשאין קביעות אובייקט, האדם זקוק לנוכחות פיזית של הדמות המשמעותית ולא יכול לחוש את הידיעה או הבטחון שהם יחזרו, שהם נמצאים גם כשלא רואים אותם. זה מתבטא בתלות, בהצמדות, וגם בקנאה.
חרדה מפני אובדן אהבה – יש קביעות אובייקט והפחד אינו מאובדן האובייקט עצמו, אלא את אהבתו, מה שמעורר אשמה כרונית ורצון לתיקון אינסופי.
חרדה בהקשר הקיומירולו מיי, פסיכולוג מהגישה האקזיסטנציאליסטית, הבחין בין חרדה קיומית לבין חרדה נורמלית:
חרדת קיומית: חרדת כיליון, הפחד מלהפסיק להיות. המחשבה שיום אחד נפסיק להתקיים. חרדה חסרת פרופורציות המערבת קונפליקט והדחקה - זה כל כך מאיים עלינו שאנו מנסים להדחיקה.
חרדה נורמלית: פרופורציונלית לאיום. לא מערבת קונפליקט והדחקה. ניתן להתמודד איתה.
חרדה ונטיה למחלותעל פי סקר רחב היקף שנערך בארצות הברית, נמצא כי אנשים הלוקים בחרדה הם בעלי סיכון גבוה יותר ללקות במחלות גופניות. בנוסף, חומרת הסימפטומים הגופניים הנלווים לחרדה, מתגברים כאשר קיימת גם מחלה גופנית. זאת ועוד, ישנו קשר בינה לבין נשירה מטיפול רפואי וסיבוכים אפשריים בניתוח.
יתירה מכך, מחקר חדש העלה כי אצל אנשים הסובלים מחרדה כרונית מתגברת פעילותה של מערכת העצבים הסימפתטית בעת התמודדות עם לחצים.
באופן כללי המחקרים מלמדים אותנו כי הפרעות חרדה נוטות להופיע בשילוב עם בעיות פיזיות:
בלוטת התריס, בעיות נשימה, מחלות קיבה ומעיים, דלקת פרקים, מיגרנות ואלרגיות. ניתן לומר שלאנשים עם אחד או יותר מהקשיים הסומטיים קיימת נטיה מוקדמת לפתח הפרעת חרדה, אבל לא לסבול מהפרעה פסיכולוגית אחרת. מה גם שהפרעת החרדה מתחילה לרוב לפני הופעת הבעיות הגופניות.
אנשים הסובלים מהפרעת חרדה נמצאים בסיכון גבוה פי 3-5 להגיע לבדיקה אצל רופא ולסיכוי גבוה פי 6 להתאשפז בבית חולים פסיכיאטרי בהשוואה למי שאינם סובלים מהפרעות חרדה.
בנוסף, לפעמים סימנים וסימפטומים גופניים יכולים להעיד על חרדה: כאבים בבטן ובחזה שמקורם במתח נפשי, מחלות פסיכוסומטיות והפרעות שמושפעות מחוזקה של המערכת החיסונית.
חרדה בתפקוד גבוהחשוב לציין כי קיימת גם חרדה בתפקוד גבוה, מצב קליני לא מאובחן, וכנראה נסבל.
מדובר באנשים מתפקדים, עובדים ואוהבים, שמרחיקים את החרדה והדאגות באופן יעיל יחסית. אנשים כאלה חיים עם תחושה מעורפלת ותמידית של דאגה לצד סימפטומים גופניים של חרדה כמו כאב ראש, בעיות עיכול, עייפות כרונית וכאבי שרירים.
חרדה וקושי בקבלת החלטותקושי בקבלת החלטות יכול להיות קשור אף הוא חרדה, כמו גם להפרעות אחרות, כמו OCD ודיכאון.
אצל אנשים המתמודדים עם חרדות קיים לעיתים קרובות פחד מפני קבלת החלטה שגויה, מהתמודדות עם תוצאותיה או עם תחושת חרטה אפשרית על בחירותיהם. הם מוטרדים ממה יחשבו עליהם אחרים במידה והחלטתם תתברר כשגויה.
כולנו מקבלים המון החלטות בכל יום, מקניית מוצר באינטרנט ועד הצעת נישואים. על מנת לקבל את ההחלטה, כל החלטה שהיא, נדרשת בחירה באפשרות אחת על פני אפשרות אחרת.
הפחד מטעות עלול לגרום לדחיינות קיצונית, להישענות פסיבית על אחרים שיחליטו בשבילי או על הנסיבות ש"יובילו כבר לתוצאה". הרבה פעמים רואים חרדה מקבלת החלטה על פרידה ביחסים זוגיים , כאשר כל אחד מבני הזוג מצפה להחלטה של השני על סיום הקשר.
האם אפשר ״להחלים״ מחרדה?אפשר.
מחקרים מראים כי בממוצע, 1 מכל 5 מבוגרים סובל מסימפטומים של חרדה שדורשים טיפול.
המתמודדים/ות עם חרדה יכולים ללמוד לנהל את התסמינים ולהפחית את התחושה הכללית של מועקה וחוסר שקט המאפיינים חרדה, בליווי עזרה מקצועית מתאימה, של טיפול פסיכולוגי ו/או תרופות.
זה לא אומר שהתסמינים בהכרח יעלמו לתמיד או שלא ישובו להטריד בהמשך החיים, אבל כאשר מנצחים פעם אחת, ממשיכים עם התחושה המתוקה של הניצחון הזה גם להמשך.
מיפוי הדרך לרגיעה הוא ההישג המרכזי של מי שמצליח להתמודד באפיזודת חרדה, ובהמשך נחזור לבחון מה עזר לנו בעבר.
המציאות היא שחרדה אינה נעלמת מעצמה.
המתמודדים/ות עמה זקוקים לתמיכה ולעיתים גם לעזרה מקצועית, אשר מקלה על התסמינים באופן יעיל יותר.
איך עובד טיפול CBT בהפרעות חרדה?קיימים ממצאים אמפיריים רבים המעידים על יעילותו של פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית, CBT, כטיפול במגוון הפרעות חרדה, כאשר יעילות הטיפול נובעת משילובים של טכניקות:
ויסות עצמי של סימפטומים.
תרגילים גופניים - כמו הרפיית שרירים, מיינדפולנס, נשימה סרעפתית ועוד.
׳גמילה׳ מהתנהגויות בטחון לא יעילות.
מניעת נסיגה לאחר סיום התהליך הטיפולי.
למרות שנדרשת עבודה והשקעה, חשוב לדעת שככל שמשנסים מותניים, מקבלים את עצמנו כפי שאנחנו ורואים בחרדה כוח ולא חולשה, ניתן לפתח שביל זהב לבניית עצמי חדש ובטוח יותר, בעל מסוגלות מתפתחת שנבנה מתוך אתגרי החיים ואינו נכנע להם בקלות.
חשובות כאן סבלנות, קבלה ועקביות – למרות ש-CBT עובד מהר יחסית, מדובר בתהליך מתמשך שבמהותו נמשך כל החיים.
תמיד ישנן דרכים להשתפר, להרגיש טוב יותר, להתייחס לעצמך (וגם לאחרים) נכון יותר ולהבין אתה המציאות באופן בטוח, רגוע ושלו יותר.
על כן, היו סבלניים.
הזכר/י לעצמך שאין באמת קו סיום, התייחס/י ל"מעידות" כמרכיב הכרחי במסע שלך לטיפול בחרדה ותן/י לעצמך קרדיט על השקעת המאמץ בהתמודדות עם קשייך.
מטפלי CBT בחרדות בתל אביב
מטפלי CBT בחרדות בחיפה
מטפלי CBT בחרדות בירושלים
מטפלי CBT בחרדות ברמת גן
מטפלי CBT בחרדות בגבעתיים
מטפלי CBT בחרדות בפתח תקווה
מטפלי CBT בחרדות בהרצליה
מטפלי CBT בחרדות במודיעין
מטפלי CBT בחרדות ברעננה וכפר סבא
מטפלי CBT בחרדות בבאר שבע
מטפלי CBT בחרדות בראשון לציון
מטפלי CBT בחרדות ברחובות
מטפלי CBT בחרדות בחולון ובת ים
מטפלי CBT בחרדות בחדרה, כרכור ופרדס חנה
מטפלי CBT בחרדות בזכרון יעקב
מטפלי CBT בחרדות בעכו, נהריה, נצרת, כרמיאל, עפולה והצפון
רני (שם בדוי) משתף:
״בגיל בן 29 הסתבר לי שאני מתמודד עם שילוב של כמה הפרעות חרדה.
אובחנתי עם חרדה כללית, חרדה והפרעת פאניקה.
זה אומר חרדה מתמדת וללכת כל היום (וגם בלילה) על חבל דק מאוד. מצאתי את עצמי נמנע ממצבים חברתיים ולא אחת אפילו יצאתי מהעבודה יותר מוקדם, פשוט לא יכולתי לגמור את היום.
בהתחלה ניסיתי לנהל את החרדה שלי בעצמי אבל בסוף הבנתי שאני חייב עזרה מקצועית. שמחתי להכיר במכון את שני, שעבדה איתי כמה חודשים כמטפלת קוגניטיבית התנהגותית (CBT). היא עזרה לי להבין שהחרדה שלי מופעלת ממחשבות ואמונות לא רציונליות. למשל, האמנתי שאני חייב להיות מושלם בכל תחום בחיים ולהימנע בכל מחיר משיפוטיות או ביקורת של אחרים. שני זיהתה ואתגרה את האמונה הזאת ועזרה לי להבין שכולם עושים טעויות ושבסוף גם אני בנאדם.
למדתי גם טכניקות הרפיה, כמו נשימה סרעפתית והרפיית שרירים מתקדמת. השתמשתי בטכניקות האלה על בסיס יומי והן הרגיעו את הסימפטומים הגופניים שלי של החרדה אצלי. שני עזרה לי להתמודד בהדרגה עם הפחדים שלי בכך שחשפה אותי לרשימה של מצבים שבדרך כלל הייתי עושה הכל כדי לברוח מהם. התהליך הזה היה קשה, אבל אני מרגיש שהצלחתי. עם הזמן למדתי להחליף את דפוסי החשיבה השליליים שלי בדפוסי חשיבה יותר מציאותיים וחיוביים. למדתי גם לאתגר ולבחון מחדש אמונות לא רציונליות, מה שממש עזר לי להפחית את רמות החרדה שלי.
היום אני מסוגל לנהל את החרדה שלי בעצמי והחיים שלי הרבה יותר מספקים. אני אסיר תודה על העזרה של שני ועל טכניקות ה-CBT שהיא לימדה אותי וממליץ בחום על טיפול CBT לכל מי שמתמודד עם חרדה או מצבים נפשיים אחרים. זו הייתה חוויה שהצילה לי את החיים. רק אציין שטיפול CBT לא מתאים לכולם. הוא דורש משמעת עצמית ומחויבות אקטיבית. בנוסף, כמו בכל טיפול פסיכולוגי, גם הטיפול הזה תלוי במציאת מטפל שמתאים לכם ויש כימיה.״
מניעת חרדה
ישנן דרכים בהן ניתן להפחית את הסיכוי ללקות בהפרעת חרדה.
בנקודה זו נזכיר שוב כי תחושות חרדה הן תופעה טבעית בחיינו ואינן מעידות בהכרח על קיומה של הפרעה נפשית.
צעדים שעשויים למתן רגשות של חרדה הם:
הפחתת צריכה של קפאין, תה, קולה ושוקולד
התייעצות עם רופא המשפחה לפני נטילת תרופות ללא מרשם להפחתת חרדה, כמו תרופות צמחיות, זאת על מנת לוודא שהן לא מכילות רכיבים שעלולים דווקא להחמיר תסמינים של חרדה
שמירה על תזונה בריאה
הקפדה על דפוסי שינה קבועים
צמצום אלכוהול והימנעות מקנאביס ומחומרים פסיכואקטיביים אחרים.
אם פעולות יומיומיות שפעם נראו קלות הפכו למטלות מייצרות-חרדה, יתכן שהאינסטינקט הבריא של פחד מפני סכנה חצה כבר את הקו הנורמטיבי לכיוון של בעיה נפשית.
צריך לבדוק, וחשוב לזכור שאפשר לטפל.
אנחנו שמחים להמליץ בפניכם על מאמרים ספציפיים ונרחבים יותר באתר מכון טמיר.
כל אחד מהם מתמקד בקשיים נפשיים ספציפיים שקשורים לחרדה, למשל:
הדרך המתאימה ביותר לטפל בהפרעות חרדה
היא טיפול קוגניטיבי התנהגותי.
אם אתם מעוניינים לשוחח עמנו להכוונה
וקבלת המלצות על מטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים בתל אביב
ועם עמיתינו בחיפה, בבאר שבע, בירושלים
וביישובים נוספים בכל הארץ.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
דפנה אברמוביץ', MA,
פסיכולוגית קלינית מומחית
קרין אמיתי, MSW,
עו״ס קלינית
שייקו ברנדווין, MA,
פסיכולוג חינוכי מומחה
עדי נבו, MA,
פסיכולוגית בהתמחות קלינית
עריכה מקצועית:ד״ר רון ישי, מכון טמיר,
פסיכולוג קליני מומחה מדריך,
מוסמך להדרכה בפסיכותראפיה ובפסיכדיאגנוסטיקה,
בהסמכה להוראה ולמחקר מדעי בהיפנוזה
וסגן יו"ר האגודה הישראלית להיפנוזה
אציל, ד. (2006). טיפול בהפרעות חרדה באמצעות פעילות גופנית. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1051
Aydin, M. A., Salukhe, T. V., Wilke, I., & Willems, S. (2010). Management and therapy of vasovagal syncope: A review. World Journal of Cardiology, 2(10)
Andrew S. Fox, Jonathan A. Oler, Alexander J. Shackman, Steven E. Shelton, Muthuswamy Raveendran, D. Reese McKay, Alexander K. Converse, Andrew Alexander, Richard J. Davidson, John Blangero, Jeffrey Rogers, Ned H. Kalin. Proceedings oftheNational Academy of Sciences Jul 2015, 201508593
Bandelow, B., Michaelis, S., & Wedekind, D. (2017). Treatment of anxiety disorders. Dialogues in Clinical Neuroscience, 19(2), 93–107
Barlow, D. (2002). Anxiety and Its Disorders: The Nature and Treatment of Anxiety and Panic. Guliford Press
Bubier, J. L., & Drabick, D. A. G. (2009). Co-occurring Anxiety and Disruptive Behavior Disorders: The Roles of Anxious Symptoms, Reactive Aggression, and Shared Risk Processes. Clinical Psychology Review, 29(7), 658–669
Bystritsky, A., Khalsa, S. S., Cameron, M. E., & Schiffman, J. (2013). Current Diagnosis and Treatment of Anxiety Disorders. Pharmacy and Therapeutics, 38(1), 30–57
Chaudhary, S., Zhang, S., Zhornitsky, S., Chen, Y., Chao, H. H., & Li, C.-S. R. (2023). Age-related reduction in trait anxiety: Behavioral and neural evidence of automaticity in negative facial emotion processing. NeuroImage, 276, 120207. https://doi.org/10.1016/j.neuroimage.2023.120207
Clark D. M. (1999). Anxiety disorders: why they persist and how to treat them. Behav. Res. Ther. 37, 5–27
El-Mallakh RS, Hollifield M. Comorbid anxiety in bipolar disorder alters treatment and prognosis. Psychiatr Q. 2008;79:139–150
Fanselow, M. S. (2013). Fear and anxiety take a double hit from vagal nerve stimulation. Biological Psychiatry, 73(11), 1043–1044
Feigelson, C. (1993). Personality death, object loss, and the uncanny. The International journal of psychoanalysis. 74 ( Pt 2). 331-45
Adam Felman (2018). What to know about anxiety? in Medical News Site: https://www.medicalnewstoday.com/articles/323454.php
Gelenberg, A. J. (2000). Psychiatric and Somatic Markers of Anxiety: Identification and Pharmacologic Treatment. Primary Care Companion to The Journal of Clinical Psychiatry, 2(2), 49–54
Goldsmith HH., Lemery KS. Linking temperamental fearfulness and anxiety symptoms: a behavior-genetic perspective. Biol Psychiatry. 2000;48:1199–1209
Hartley, C. A., & Phelps, E. A. (2012). Anxiety and Decision-Making. Biological Psychiatry, 72(2)
Juergen Hoyer, Andrew T. Gloster. (2009) Psychotherapy for Generalized Anxiety Disorder: Don't Worry, It Works!. Psychiatric Clinics of North America 32:3, pages 629-640
Kelm Z, Klapchar K, Kieliszak CR, Selinsky C. Psychogenic Dizziness: An Important but Overlooked Differential Diagnosis in the Workup of the Dizzy Patient. J Am Osteopath Assoc 2018;118(5):e22–e27
Koen, N., & Stein, D. J. (2011). Pharmacotherapy of anxiety disorders: a critical review. Dialogues in Clinical Neuroscience, 13(4), 423–437
Neumann, I. D., Veenema, A. H., & Beiderbeck, D. I. (2010). Aggression and Anxiety: Social Context and Neurobiological Links. Frontiers in Behavioral Neuroscience, 4, 12
Nuss, P. (2015). Anxiety disorders and GABA neurotransmission: a disturbance of modulation. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 11, 165–175
Group Cognitive-Behavioral Therapy of Anxiety: A Transdiagnostic Treatment Manual. Peter J. Norton, 2012. Guilford press
Perkins, Adam M. et al. (2015). Thinking too much: self-generated thought as the engine of neuroticism. Trends in Cognitive Sciences , Volume 19 , Issue 9 , 492 - 498
Shechner, T., et al (2012). Attention biases, anxiety, and development: Toward or away from threats or rewards? Depression and Anxiety, 29(4), 282–294
Ströhle, A., Gensichen, J., & Domschke, K. (2018). The Diagnosis and Treatment of Anxiety Disorders. Deutsches Arzteblatt international, 155(37), 611–620. https://doi.org/10.3238/arztebl.2018.0611
Strongman KT. The Psychology of Emotion. Theories of Emotion in Perspective. Chichester, UK: John Wiley & sons; 1996
Thibaut, F. (2017). Anxiety disorders: a review of current literature. Dialogues in Clinical Neuroscience, 19(2), 87–88
Weissman MM. (1993(. Family genetic studies of panic disorder. J Psychiatr Res.; 27 Suppl 1:69-78
Zarrindast, M.R., & Khakpai, F. (2015). The Modulatory Role of Dopamine in Anxiety-like Behavior. Archives of Iranian medicine, 18 9, 591-603
https://www.mentalhelp.net/articles/the-new-dsm-5-anxiety-disorders-and-obsessive-compulsive-disorders
/https://www.calmclinic.com/panic/fainting
https://www.calmclinic.com/panic/nausea
https://adaa.org/learn-from-us/from-the-experts/blog-posts/consumer/overcoming-irritable-bowel-syndrome-ibs
https://www.turnaroundanxiety.com/35617-2/
https://www.calmclinic.com/anxiety/signs/vertigo